טיפים בנושא חריצה נכונה וקיפול ניירות

למה לנו בכלל להתעמק בחריצה בנייר? מה יש כל כך לדעת?

אז נתחיל מהנייר עצמו. את הניירות מפעלי הנייר מכינים מעיסה, ממש כמו בצק. את העיסה מכינים מתאית המופקת לרוב מעצים גרוסים בשילוב עם חומרים נוספים. זה אומר שלנייר יש סיבים. מדובר על סיבי אורך השזורים זה בזה ומחזקים את הנייר, נותנים לו גמישות, כושר מתיחה ותכונות נוספות. אורך הסיבים בנייר מושפע מהשימוש הסופי בו. למשל בניירות שמיועדים לציור תכונות מתיחה מיותרות, לעומת זאת בכריכת ספרים/ אלבומים כושר מתיחה יכול להיות קריטי. ככל שהסיבים ארוכים יותר כך הם  מחזיקים את יריעת הנייר טוב יותר. איך נגלה את זה? למשל בנייר מים הסיבים קצרים מאוד, פשוט כי אין צורך בסיבים ארוכים- נייר שמציירים עליו בצבעי מים צריך כושר ספיגה ולא כושר מתיחה/ גמישות. לכן כשנחתוך נייר מים נוכל לראות בדופן הנייר סיבים קצרים יוצאים. בעגה המקצועית הם נקראים גראדים. אנחנו לא אוהבות את הגראדים האלו בכלל כי הם מקלקלים את הדופן החדה והיפה של הנייר והשאיפה שלנו להימנע מהם. בניירות שמיועדים לכריכה נחתוך ונגלה שהדופן חלקה לגמרי כי הסיבים ארוכים ומסודרים.

פרט נוסף שחשוב לדעת הוא כי הסיבים מסודרים תמיד בכיוון מסויים. או לאורך או לרוחב. כיוצרות עלינו לגלות את כיוון הסיבים. ולמה זה חשוב אתן שואלות? תחשבו על קבוצת גבעולים ארוכים- אם נחתוך לאורכם נשמור עליהם ארוכים וחלקים. אם נחתוך אותם לרוחבם נשבור את המבנה הסיבי שלהם ונקצר אותם. מעבר לעובדה שזה יחליש את הנייר והכריכה שלנו תתעוות או לא תחזיק מעמד.

 

1

ואיך נגלה את כיוון הסיבים? טריק- נחזיק את הנייר שלנו בשתי הידיים ונכופף את הקצוות שלו זו לכיוון זו. אם נחוש התנגדות זה אומר שאנחנו נגד כיוון הסיבים. נסובב לצד השני ונבדוק שוב, הכיפוף אמור להיות קל וללא התנגדות. עכשיו כשגילינו את כיוון הסיבים נרצה לדעת כיצד פרט זה משמש אותנו.

כיפוף בכיוון הסיבים יוצר פחות התנגדות. הכיפוף הזה מצביע על כיוון החריצה הרצוי (לאורך הסיבים).

 

בכיפוף נגד כיוון הסיבים תורגש התנגדות גדולה יותר. לא מומלץ לחתוך, לחרוץ או לקפל בניגוד לכיוון הסיבים כי זה שובר את המבנה שלהם.

כשאנחנו רוצות לכרוך נרצה שהסיבים יהיו לגובה האלבום ולא לרוחבו. למה? כפי שאמרנו, סיבים ארוכים ושלמים נותנים לנו גמישות וכושר מתיחה שחשוב לנו לפתיחה תקינה של הספר.

ונחזור לענייננו בנושא החריצה. כיצד כיוון הסיבים משפיע על כיוון החריצה? בטח תוכלו לנחש שנרצה לחרוץ לאורך הסיבים, כדי לשמור על חוזקם. איך נדע לזהות מקרים של חריצה נגד כיוון הסיבים? בכל פעם שתראו נייר מקופל שהדופן שלו מתפוצצת- זה אומר שהנייר לא עמד במתיחה והתחיל להתבקע. למה זה קורה? כי קיפלנו את הנייר נגד כיוון הסיבים או שקיפלנו את הנייר בצד של החריצה (עמק).

4

לפני שאנחנו חורצות שוב, עלינו לוודא שהחריצה מתבצעת עם כיוון הסיבים ולא נגדם. לאחר שהנחנו את הנייר במנח הנכון במשטח החריצה ניקח את העצם וניצור חריצה “עמק” בנייר. בעגה המקצועית זה נקרא “ביג”. לביג יש שני צדדים. צד אחד הוא העמק והצד השני הוא התלולית שנוצרת (הצד הבולט)- ניתן להרגיש אותה במישוש. בפעולת החריצה אנחנו בעצם מפסקים ומרחיבים את סיבי הנייר לצדדים. פעולה זו גורמת למתיחה של הסיבים. לפיכך, את הנייר נרצה לקפל כשהתלולית בתוך הקפל ולא מחוצה לו. מי שמקפלת את הנייר עם כיוון החריצה גורמת לסיבים מתיחת יתר וזו הסיבה שהנייר נקרע ומתפוצץ בדופן. תזכרו- הקיפול תמיד יהיה לצד הנגדי של החריצה.

זאת החריצה (הביג) שיוצרת “עמק” בנייר.

5

וזאת התלולית שיוצרת החריצה בצד השני של הנייר. התלולית תמיד תהיה בצד הפנימי של הכרטיס ברכה.

6

וטיפ אחרון בנושא החריצה- זאת עצם הקיפול שלנו. החריצה לעולם מתבצעת עם הדופן הזוויתית של העצם ולא  עם השפיץ שלה. למה? כי בחריצה כל כוח הלחיצה מתרכז בשפיץ ומהלחץ הנייר עלול להיקרע

החלק המשופע והזוויתי הוא החלק שאיתו חורצים ולא עם השפיץ. הכוח שמצטבר בשיפוע מתון יותר ולכן לא יקרע את הנייר.

7

אחרי שחרצנו נרצה להחליק את הנייר בקיפול- נשים לב שעצם פשוטה מפלסטיק אינה עצם מקצועית ולכן נעדיף עצמות מקצועיות מטפלון שאינן משאירות סימנים על הנייר ואינן מקלקלות ומשטחות את הטקסטורה של הנייר.

שימו לב שהדף התחתון מבריק באיזור שאותו החלקנו עם עצם פלסטיק פשוטה וגם הטקסטורה שלו נפגמת ומשתטחת. לעומתו, הדף העליון מוחלק בעצם טפלון שאינה פוגמת במרקם הנייר ואינה מותירה עליו סימנים מבריקים שמקלקלים את אחידותו.

8

 

ייעוץ מקצועי וכתיבה- דלית שחם,  סטודיו פילפילון

0

השאירי תגובה